:: wikimiki.org ::
| ז'אן פרנסואה לה פרוז |
ז'אן פרנסואה לה פרוז
ז'אן פרנסואה גלו, רוזן לה פרוז (23 באוגוסט 1741 – 1788) (Jean François Galaup, Comte de La Pérouse) היה מגלה ארצות צרפתי.
זַ'אן פְרַנְסוּאַה גַלוֹ נולד ליד אלבי, צרפת. הוא התגייס לחיל הים הצרפתי בהיותו בן חמש עשרה, והוסיף לשמו את הסיומת לַה פֶּרוּז, על-שם נחלה משפחתית. השתתף בלחימה כנגד הבריטים מול חופי אמריקה הצפונית במלחמת שבע השנים. אחר כך שירת באמריקה הצפונית, בהודו ובסין. באוגוסט 1782 התפרסם כשלכד שני נמלים אנגליים בחוף מפרץ הדסון. שנה אחר כך קבל את הסכמת משפחתו לנישואיו ללואיז אלאונורה ברודו (Louise-Eléonore Broudou), קריאולית (כלומר ממוצא מעורב אירופאי ושחור), מ"איל דה פראנס" (כיום מאוריציוס).
בשנת 1785 מונה להוביל משלחת מחקר לאוקיינוס השקט. ספינותיו היו "ל'אסטרולאב" (Le Astrolabe) ו-"לה בוסול" (La Boussole), ספינות סוחר בדוחק של 500 טון כל אחת, שלצורך המשלחת הוגדרו מחדש כפריגאטות.
בין 114 אנשי צוותו היה צוות גדול של מדענים: אסטרונום, פיסיקאי, שלושה חוקרי טבע, מתמטיקאי, שלושה שרטטים ואפילו לשני אנשי הכמורה הייתה השכלה מדעית.
הוא הפליג מברסט באוגוסט 1785, הקיף את כף הורן, וחקר את המושבה הספרדית בצ'ילה. משם הפליג לאלסקה דרך אי הפסחא והוואי. בסוף יוני 1786 נחת ליד הר סט. אליאס (St. Elias) באלסקה, וחקר את הסביבה. בזרמי הים החזקים במפרץ שלה פרוז כינה "פורט דה פרנס", הקרוי כיום "מפרץ ליטוּיה", אבדו למשלחת לה פרוז 21 איש בדוברה ושתי סירות. משם הפליג למונטריי שבקליפורניה, ושם חקר את ההתיישבויות הספרדיות, ורשם הערות ביקורתיות על היחס לאינדיאנים במיסיונים הפרנציסקנים.
כמו ג'יימס קוק, שהיה נערץ עליו, ידע להתייחס לילידים שפגש במסעותיו בכבוד, בנועם וללא התנשאות. גם כלפי אנשי צוותו שלו היה יחסו טוב והוגן.
הוא חצה את האוקיינוס השקט למקאו. שם מכר את הפרוות שרכש באלסקה, וחילק את הרווחים בין אנשיו. שנה אחר כך, לאחר ביקור במנילה, החל לחקור את חופי צפון מזרח אסיה. הוא ראה את האי קֶלֶפארט (Quelpart), כיום ג'הגו (Jeju) בקוריאה הדרומית, מקום שנצפה על ידי אירופאים רק פעם אחת לפני כן כשספינה הולנדית נטרפה לחופי האי ב-1635. הוא ביקר את החוף הראשי של קוריאה, ואז חצה ל"אוקו-יסו" (Oku-Yeso) כיום האי סחלין שברוסיה.
התושבים שרטטו לו מפה שהראתה את ארצם "יסו" (Yeso, כיום האי הוקאידו ביפן) ואת החופים של "טרטריה" (החוף האסיאתי). לה פרוז רצה להפליג דרך המצר שבין סחלין לאסיה, אך לא הצליח ולכן פנה דרומה והפליג דרך המצר המפריד את סחלין מהוקאידו והקרוי כיום "מצר לה פרוז". שם פגש בתושבים הקדומים של יפן - ה"אינו", וסייר באיים הקורליים. בספטמבר 1787 הגיע לה פרוז לפטרופבלובסק שבחצי האי קמצ'טקה. כאן הם נחו ממסעם ונהנו מהכנסת האורחים של הרוסים וילידי קמצ'טקה. מכתבים שקיבל מפריז הורו לו לחקור את המושבה שהבריטים הקימו בדרום ווילס החדשה שבאוסטרליה. ברתולמי דה לספס (Barthélemy de Lesseps), סגן הקונסול הצרפתי בסנט פטרבורג שהצטרף למסע כמתורגמן, ירד מהאוניה על מנת להביא את המכתבים והמסמכים של המשלחת לצרפת. הוא הגיע לשם, לאחר מסע קשה שארך שנה ושבו חצה את סיביר ורוסיה.
תחנתו הבאה של לה פרוז הייתה סמואה. לפני שעזב, ילידי סמואה תקפו קבוצה מאנשיו והרגו שניים עשר איש ובהם דה לאנגל (de Langle) קברניט ה"אסטרולאב". משם הפליג לה פרוז למפרץ בוטאני (ליד סידני) והגיע ב-26 בינואר 1788, בדיוק כשהקפטן ארתור פיליפ העתיק את המושבה ממפרץ בוטאני לפורט ג'קסון. הבריטים קבלו אותו באדיבות, אך לא יכלו לסייע לו במזון, כיוון שלא היה להם מלאי. לה פרוז שלח את יומניו ומכתביו לאירופה באוניה בריטית, השיג עצים ומים טריים, והפליג לקלדוניה החדשה, איי סנטה קרוז ואיי שלמה, ואז אבדו עקבותיו. למזלנו, לפני שהפליג למסעו האחרון, הוא שלח תאור מפורט של מסעו לפריז, תאור שהתפרסם לאחר מותו.
בשנים 1791 – 1793 ניסה אנטואן דה ברוני לאתר את לה פרוז אך לא מצא כל זכר למשלחת האבודה. רק בשנת 1826, 38 שנים לאחר שאבדו עקבותיו של לה פרוז, הצליח הקברניט האנגלי פטר דילון (Peter Dillon) למצוא עדות לטרגדיה. בטיקופיה (Tikopia), אחד מהאיים בקבוצת סנטה קרוז, הוא רכש חרבות שהיה לו יסוד להאמין כי היו קשורות למשלחת לה פרוז. חקירה שבצע העלתה כי מקורן של החרבות באי ואניקורו (Vanikoro), וכי שם נטרפו ספינותיו של לה פרוז. דילון שכר ספינה במפרץ בנגל והפליג לואניקורו, שם מצא כדורי תותח, עוגנים ועדות נוספת לשרידי ספינות במים שבין שוניות האלמוגים. הוא הביא חלק מהממצאים בחזרה לאירופה, וכך עשה גם ד'אורוויל (D'Urville) ב-1828. דה לספס, היחיד מהמשלחת שעדיין היה בחיים, זיהה אותם כשייכים ל"אסטרולאב". מהמידע שדילון קיבל מתושבי ואניקורו, ניתן היה לשחזר בקווים כללים את האסון שארע למשלחת. תיאוריה זו אוששה בשנת 1946 כשנמצאו ונחקרו שרידי הספינה "בוסול".
שתי הספינות התנפצו על שונית האלמוגים, תחילה הבוסול ואחר כך האסטרולאב. מטען הספינה האסטרולאב הורד ממנה, ואז המלחים פרקו את הספינה. קבוצת אנשים, כנראה ניצולי הבוסול, נטבחה על ידי המקומיים. האחרים בנו סירה קטנה משברי האסטרולאב והפליגו מערבה תשעה חודשים אחר כך. כנראה שסירה זו טבעה, ייתכן שבאיי שלמה.
קישורים חיצוניים
- [http://www.win.tue.nl/~engels/discovery/perouse.html אנדרה אנגלס: לה פרוז] מאמרו שימש בסיס לערך זה ברשותו. (באנגלית)
- [http://pages.quicksilver.net.nz/jcr/~lap.html ג'ון רובסון: ביוגרפיה קצרה של לה פרוז] מאמר מקיף בנושא. (באנגלית)
- אתר העיר אלבי בצרפת מכיל: [http://www.mairie-albi.fr/eng/arthistory/people/laperouse.html ביוגרפיה של לה פרוז] ובנוסף [http://www.mairie-albi.fr/eng/tourism/musees.html#laperouse מוזיאון על שמו] (באנגלית).
פרוז, ז'אן פרנסואה דה לה
פרוז
1741
אירועים
- 5 ביוני - ויטוס ברינג (Vitus Bering) יוצא מקמצ'טקה כדי לחקור את אלסקה.
נולדו
- 13 במרץ - יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (נפטר 1790)
נפטרו
- 28 ביולי - אנטוניו ויואלדי, מלחין איטלקי (נולד 1678).
- 19 בדצמבר - ויטוס ברינג, יורד ים דני שפעל בשירות האימפריה הרוסית.
ראו גם
- 1741 בספרות
- 1741 במוזיקה
- 1741 בפוליטיקה
- 1741 במדע
----
- המאה ה-17 - המאה ה-18 - המאה ה-19
- 1736 1737 1738 1739 1740 - 1741 - 1742 1743 1744 1745 1746
קטגוריה:שנים
nb:1741
1788
אירועים
- 2 בינואר - ג'ורג'יה נעשית למדינה הרביעית בארצות הברית.
- 9 בינואר - קונטיקט מצטרפת לארצות הברית בתור המדינה החמישית.
- 11 ביוני - מגלה הארצות הרוסי גרסים איזמיילוב (Gerasim Izmailov) מגיע לאלסקה.
- 25 ביוני - וירג'יניה היא המדינה העשירית של ארצות הברית.
- 26 ביולי - ניו יורק מאשררת את חוקת ארצות הברית והופכת למדינה ה-11 בארצות הברית.
נולדו
- 22 בינואר - ג'ורג' ביירון מגדולי המשוררים הרומנטים האנגלים
- 22 בפברואר - ארתור שופנהאואר, פילוסוף גרמני (נפטר 1860)
נפטרו
- 31 בינואר - צ'ארלס אדוארד סטיוארט (הנסיך היפה צ'רלי) (נולד 1720)
ראו גם
- 1788 בספרות
- 1788 במוזיקה
- 1788 בפוליטיקה
- 1788 במדע
----
- המאה ה-17 - המאה ה-18 - המאה ה-19
- 1783 1784 1785 1786 1787 - 1788 - 1789 1790 1791 1792 1793
קטגוריה:שנים
ko:1788년
simple:1788
מגלה ארצות
המושג מגלי ארצות אתנוצנטרי, הוא יוצא מנקודת הנחה שדבר שאינו ידוע לא קיים. מסעות רבים של מגלי הארצות היו למקומות מיושבים בתרבויות לא מוכרות לתרבות החוקרת. ידועים מסעות חקר רבים של חוקרים מערביים למחוזות רחוקים לכל תפוצות תבל, אך ידועים גם מסעות אחרים למעוזים אחרים.
מטיילים ערבים (בעיקר עת'מאנים) סיירו באירופה וחזרו עם רשמים הבייתה, במאה ה-15, מעט לפני מעבר בארתולומיאו דיאס את כף התקווה הטובה הגיעה משלחת סינית לחופי אפריקה המזרחיים ושבה עם ג'ירפה לחצר הקיסר הסיני.
מגלי העולם מיצגים יותר מכל מדע אחר בעולם הטרום מודרני, את שאיפת האדם לחקר הלא נודע, אולם שם זה חוטא לעשייתם ומציג את מעשיהם באופן בעייתי. תיאור הולם יותר בעבורם יהיה מזהיי אתרים ותרבויות. העולם היה שם לפניהם ונותר גם אחריהם.
__NOTOC__
- רואלד אמונדסן
- הנרי האדסון
מגלי המעבר הצפון מזרחי (יבשת אסיה)
- ויטוס ברינג- גם מגלה סיביר
- נילס נורדנסקיולד
נוסעים סביב העולם
- פרדיננד מגלן
- פרנסיס דרייק
- אנטוני דה אנדראדה
- יוהן גרובר
- אלברט דאורביל
- פרנסיסקו קסבייר
- לואיס אז דה טורס
- אבל ינשזון טסמן
- אלברו דה מנדניה
- ג'יימס קוק
- ז'אן פרנסואה לה פרוז
- אדווארד איייר
- ג'ון מקדואל סטיוארט
- צ'ארלס סטרט
- היינריך בארת
- ריצ'רד בירד
- ריצ'רד פראנסיס ברטון
- דייויד ליבינגסטון
- הנרי מורטון סטנלי
- רנה קאיה
- צ'ארלס פרנסיס הול
- פריטיוף ננסן
- רוברט פירי
- איוואן פאפאנין
- רואלד אמונדסן- גם ממגלי המעבר הצפון מערבי (אמריקה)
- רוברט פלקון סקוט
- ג'יימס קלארק רוס
- ארנסט שקלטון
מגלים ומדענים
- אמה בונפלאן
- הנרי וולטר בייטס
- שארל מארי דה לה קונדומין
- אלכסנדר פון הומבולדט
- ריצ'רד ספרוס
מגלים בני זמננו
- אדמונד הילרי
- טנזינג נורגיי
לקריאה נוספת
- משה גלעד (עורך), נוסעים גדולים - 28 מסעות בעקבות מגלים עולם, ספריית מסע אחר, 2005.
קישורים חיצוניים
- אורי קציר, [http://www.e-mago.co.il/e-magazine/america.html מגלים את אמריקה]
-
צרפת
צרפת (France בצרפתית) היא מדינה דמוקרטית הנמצאת במערב אירופה, והיא חברה באיחוד האירופי. השם הרשמי של המדינה הוא רפובליקת צרפת (בצרפתית: République française).
צרפת גובלת בבלגיה ובלוקסמבורג בצפון מזרח, בגרמניה, בשוויץ ובאיטליה במזרח, במונקו בדרום מזרח, באנדורה ובספרד בדרום.
היסטוריה
צרפת הייתה מיושבת עוד מתקופת האבן. בעת העתיקה ישבו בה הגאלים שהם עם קלטי. יוליוס קיסר כבש את גאליה וצירף אותה לאימפריה הרומית. במאה ה-6 לספירה פלשו לגאליה פרנקים, שהם שבטים גרמאנים. בראש השבטים הללו, שמוצאם בפראנקיה, ארץ הנהר הריין, עמד קרל הגדול שהוביל את מערב גרמניה, דרום צרפת וצפון איטליה למעמד של אימפריה אדירה. במותו, התפתחה באזור תרבות פאודלית, שהגיעה לשיא במאה ה-14. לאחר מלחמת מאה השנים, במחצית השנייה של המאה ה-15, כוחה של המלוכה עלה עד אשר הגיע למעמד של שלטון אבסולוטי. המלך המפורסם ביותר הוא לואי הארבעה עשר, שמסמן את האבסולטיזם הטהור.
בשנת 1789 התרחשה המהפכה הצרפתית, ולאחר כמה שנות שלטון רפובליקני, תפס נפוליון בונפרטה את השלטון ונפתחה תקופת מלחמות נפוליון. לאחר התבוסה בקרב ווטרלו (1815) נאלץ נפוליון לוותר על השלטון והמונרכיה חזרה לצרפת. בשנת 1848, בעקבות התקוממות נוספת, הוכרזה רפובליקה שהחזיקה מעמד 3 שנים ולאחר מכן עריץ נוסף, נפוליון השלישי תפס את השלטון.
התבוסה במלחמת צרפת פרוסיה, והתקוממות שהתרחשה במדינה בשנת 1871 גרמה לנפוליון השלישי לפרוש וכוננה רפובליקה נוספת (השלישית במספר). המלחמה בין צרפת לפרוסיה הביאה עימה לא רק את ביסוסה של האימפריה הגרמנית, אלא גם מורשת של טינה בין צרפת לגרמניה, בעקבות הסיפוח הגרמני של אלזס-לורן.
ב1903 כרתה צרפת ברית, שכונתה "ההסכמה הלבבית" (Entente Cordiale), עם בריטניה, וב-1907 הצטרפה גם האימפריה הרוסית לברית זו.
במלחמת העולם הראשונה נמנתה צרפת עם "מדינות ההסכמה", שנלחמו כנגד "מעצמות המרכז". כניסתה של צרפת למלחמה נעשתה ב-3 באוגוסט 1914, עם הכרזת מלחמה של גרמניה על צרפת.
פעולות גרמניות בקרב ורדן (1916) והכישלון של "מדינות ההסכמה" באביב שלאחר מכן הביאו את הצבא הצרפתי לסף התמוטטות, כשעריקות המוניות ערערו את הקווים הראשונים.
כוח משלוח אמריקאי, בפיקודו של גנרל ג'ון פרשינג, הגיע לקווים בחזית במספרים משמעותיים באפריל 1918. בעקבות זו החלה הכף נוטה לטובת "מדינות ההסכמה", בסדרה של קרבות על אדמת צרפת.
1,240,000 מחיילי צרפת ו-40,000 מאזרחיה נהרגו במהלך מלחמת העולם הראשונה. למרות הניצחון במלחמה, המצב הכלכלי היה גרוע, בעיקר בגלל המשבר העולמי של שנת 1929 ומחירה הכבד של המלחמה.
עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין ב1 בספטמבר 1939, במהלך מלחמת העולם השניה, הכריזה צרפת מלחמה על גרמניה. ב10 במאי 1940 פלשה גרמניה לצרפת. הצבא הגרמני המודרני והממוכן, השתמש בטקטיקות של מלחמת בזק והכניע תוך שישה שבועות את הצבא הצרפתי בעל הדוקטרינה המיושנת. ראש הממשלה התקיף פול ריינו התפטר, ובמקומו בא המרשל אנרי פיליפ פטאן, אשר נכנע לגרמנים ב-22 ביוני 1940.
הכניעה חילקה את צרפת לשני חלקים - צרפת ה"כבושה" שכללה את כל צפון צרפת ואת החוף האטלנטי, וצרפת של וישי שבה שלטה ממשלת בובות בראשות פטאן, אשר מקום מושבה היה בעיר וישי. הגנרל שארל דה גול נמלט לאנגליה והקים שם את "צרפת החופשית" שכללה צרפתים אשר נלחמו לצד בעלות הברית.
עם פלישת כוחות בעלות הברית לחוף נורמנדי ב-6 ביוני 1944 החל שחרורה של צרפת, וב-26 באוגוסט 1944 נכנס הגנרל דה גול לפריס, אשר שוחררה על ידי כוחות צרפת החופשית. בשנת 1945, עם כיבוש יתרת צרפת על ידי בעלות הברית, פוזרה ממשלת וישי וראשיה נאסרו.
לאחר המלחמה הקולוניות הצרפתיות התחילו להתמרד. תחילה באלג'יריה ולאחר מכן בהודו-סין. הצרפתים הובסו, אך המשיכו במשך עשור שנים להיאחז בציפורניים בכל מושבה שלהם. עד היום, צרפת נמנית עם המדינות המעטות שמחזיקות מושבות (גיאנה הצרפתית, קלדוניה החדשה וואליס ופטונה). למרות שצרפת ממשיכה להחזיק במושבות אלה, התפרקות האימפריה הענקית גרמה לכלכלה הצרפתית לצמוח, וכיום היא אחת המדינות העשירות בעולם.
פוליטיקה
צרפת הינה מדינה מרכזית באירופה ובעלת השפעה מכרעת על תרבות העולם. בצרפת הגיעו לידי הבשלה תהליכים שלטוניים ותרבותיים, אשר השפיעו לאחר מכן על העולם כולו. שינויי המשטר בצרפת (ממלוכה אבסולוטית דרך רפובליקה לקיסרות וחוזר חלילה) השפיעו על צורת הממשל בארצות רבות, אשר נשאו את עיניהן לצרפת. רעיונות המהפכה הצרפתית פיעפעו אל העולם כולו, אם בכוחה של המילה המדוברת, או הכתובה עלי ספר, ואם בכוח חרבו של נפוליון.
כלכלה
בזכות התוצר הפנימי הגולמי של צרפת, היא נחשבת למעצמה הכלכלית הרביעית בגודלה בעולם. רבים הם יתרונותיה בתחום זה: תחבורה, טלקומוניקציה, תעשיות מזון וחקלאות, ענף הרוקחות וגם המגזר הבנקאי, הביטוחי, התיירותי, מבלי לשכוח את תחומי המותרות המוכרים יותר (תעשיית העור, הבגדים, הבשמים, המשקאות החריפים ועוד).
העודף המסחרי של צרפת הגיע בשנת 2000 ל-14.03 מיליארד אירו והיא מדורגת כיצואנית הרביעית בעולם בתחום המוצרים (בעיקר נכסי ציוד) ונחשבת השניה בכל הנוגע לתחום השירותים והחקלאות (בעיקר דגנים ומוצרי מזון וחקלאות). צרפת עודנה נחשבת ליצרנית וליצואנית הראשונה באירופה של מוצרים חקלאיים. בנוסף לכך, 63% מהסחר שלה מתבצע עם מדינות אחרות באיחוד האירופי (50% עם האזור שבו האירו הוא ההילך החוקי).
צרפת מדורגת בעולם במקום הרביעי מבין המדינות שבהן משקיעים השקעות זרות במישרין. המשקיעים מעריכים את איכות כוח האדם בצרפת, את רמת המחקר הגבוהה, את השליטה בטכנולוגיות המתקדמות, את יציבות המטבע ואת הוויסות הנכון של עלויות היצור.
- תוצר פנימי גולמי (2000) - 1,404.8 מיליארד אירו
- שיעור הצמיחה של התוצר הפנימי הגולמי (2000) - 3.1%
- אינפלציה (2000) - 1.6%
- עודף מסחרי (2000) - 14.03 מיליארד אירו.
עד 1 בינואר 2002 המטבע בצרפת היה הפרנק. אולם, החל מ-1 בינואר 2002, המועד בו אימצו 12 מדינות באירופה ובהן צרפת מטבע משותף, המטבע בצרפת ובמדינות אלו הוא האירו.
חקלאות:
- משקים חקלאיים - 680,000
- אוכלוסייה העובדת בחקלאות - 885,000
- שטח חקלאי שבשימוש - 330,000,000 דונם, היינו 60% מהשטח של צרפת.
ענפי התעשייה הפעילים ביותר הם: בניין ועבודות ציבוריות, מזון וחקלאות, כימיה, ענפי האופנה והמותרות, תעשיית הרוקחות, ענף המכוניות ועיבוד חומרים.
גאוגרפיה
רוקחות
רוקחות
דמוגרפיה
התפלגות אתנית (זהות תרבותית) של אוכלוסיית צרפת: 92% צרפתים, 3% צפון אפריקנים, 2% גרמנים, 1% ברטונים (חבל ארץ במערב צרפת) 2% אחרים (ממוצא פרובאנסלי, קטלאני ובאסקי).
בצרפת 52 כרכים (מטרופולינים) שבהם יותר מ- 150,000 תושבים.
חמשת הכרכים הגדולים הם:
# פריז - 9.8 מיליון (עיר הבירה)
# ליון - 1.4 מיליון
# מרסיי אקס-אן-פרובנס - 1.4 מיליון
# ליל - 1.1 מיליון
# טולוז - 0.9 מיליון
האוכלוסייה בצרפת מתחלקת מבחינה דתית בצורה הבאה: 81 אחוזים קתולים, שני אחוזים פרוטסטנטים, עשרה אחוזים מוסלמים, אחוז אחד יהודים, חמישה אחוזים אינם משתייכים לדת מסוימת.
בכל הנוגע לשפות המדוברות, השפה העיקרית היא הצרפתית אולם במדינה מדברים גם בפלמית, אלזאסית, ברטונית, באסקית, קטלאנית, פרובאנסלית וקורסיקנית.
תיירות
את צרפת פוקדים יותר מ-15 מיליון תיירים זרים והיא נחשבת למדינה המתויירת ביותר בעולם. לכן בצרפת יש:
- 20,000 בתי מלון
- 8000 מגרשי קמפינג
- 890 כפרי נופש
- 181 אכסניות נוער
- 41,000 בתי אירוח כפריים וקהילתיים
- 22,000 חדרים בבתים פרטיים.
האתר הכי גבוה והכי "מקובל" לפי התיירים הוא מגדל אייפל.
צרפת מגיעה למקום השלישי בעולם מבחינת ההכנסות מתיירות, אחרי ארה"ב ואיטליה, עם הכנסה של 25.6 מיליארד אירו. מבחינת מספר מבקרים, צרפת היא המדינה עם מספר התיירים השנתי הגבוה בעולם. ב–2001 ביקרו בה 76.5 מיליון תיירים מרחבי העולם, שהם יותר מ– 10% מהיקף התיירות העולמית. צרפת ניחנה בנופים ובאתרים היסטוריים מגוונים ביותר, במורשת אדריכלית וגסטרונומית רחבת-היקף, בבתי מלון מסוגים שונים ובתשתיות תחבורה מפותחות היטב. כל אלה הם יתרונות המושכים קהל, לצד ארועי ספורט ותרבות בינלאומיים (גביע העולם בכדורגל ב–1998, פסטיבלי תיאטרון, מוזיקה וקולנוע ועוד).
קישורים חיצוניים
- [http://www.national-anthems.net/files/820_MP3_946937384a9adb491b7f422192120de6/up_franceX.mp3 המרסייז(ההמנון הצרפתי)]
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אירופה
קטגוריה:מדינות האיחוד האירופי
-
als:Frankreich
fiu-vro:Prantsusmaa
ja:フランス
ko:프랑스
ms:Perancis
simple:France
th:ประเทศฝรั่งเศส
zh-min-nan:Hoat-kok
בריטניה
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד (מכונה בטעות גם בריטניה - המונחים חפפו בעבר) היא מונרכיה חוקתית השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת. כמו ברוב המונרכיות האחרות באירופה בימינו, סמכותו של המלך (כיום עומדת בראש בריטניה המלכה אליזבת השנייה) מצומצמת ביותר, ותפקידו בעיקרו טקסי, אם כי (בניגוד ליתר המונרכיות החוקתיות) בבריטניה כל מוסדות השלטון עדיין כפופים להלכה למלך.
הממלכה המאוחדת מורכבת מארבע אומות, שבעבר הרחוק היו נפרדות: אנגליה, ויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד.
עד אמצע המאה העשרים היתה בריטניה מדינה קולוניאליסטית, ששלטה על מושבות רבות בכל רחבי העולם. בשיאה, שלטה האימפריה הבריטית על כרבע משטח היבשה בעולם, וכונתה "האימפריה שבה השמש אינה שוקעת לעולם". לאחר מלחמת העולם השנייה החלה בריטניה לאבד את מושבותיה, בעקבות מרידות מקומיות וסכסוכים עם מדינות מקומיות, וכיום היא שולטת במספר מצומצם ביותר של מושבות, וביניהן גיברלטר, איי פוקלנד שליד אמריקה הדרומית ומספר איים (ראו שטחי חסות). עד היום מוכנה בריטניה לצאת לקרב לשם הגנה על זכויותיה במושבותיה הרחוקות, כפי שהוכיחה במלחמת פוקלנד. גם הבעלות על גיברלטר שנויה במחלוקת עם ספרד כאשר כיום הנה חלק מבריטניה מתוקף משאל אזרחים שנערך זה מכבר.
היסטוריה
ישנן עדויות לישובים באי הבריטי כבר לפני 400,000 שנה. בהאלף הראשון לפנה"ס פלשו לאי שבטים לטיים והפכו לבעליו עד הכיבוש הרומי בהמאה הראשונה לספירה. לאחר נטישת האימפריה הרומית בשנת 410 לפשו לאי שבטים גרמאנים, שהידועיים בהם הם האנגלים והסקסים.
בימי הביניים האי סבל מפלישות ויקינגיות רבות שאף השתלטו על חלקים רבים מהאי ודחקו את רגלי הסקסים לחופו הדרום מערבי של האי. במאה ה-11 הסקסים הצליחו לגרש את אחרוני הפולשים הוויקינגים רק על מנת ליפול לרגלי הפלישה הנורמנית בראשותו של ויליאם הכובש בשנת 1066. הנורמנים נשארו בעלי האי עד עצם היום הזה, אם כי תרבותם השתנתה והם קיבלו יסודות סקסים רבים. בסוף ימי הבניים המלכים האנגליים הצליחו לשלב את וולס וסקוטלנד בממלכתם. בראשית המאה ה-14 הסקוטים התמרדו בראשותו של ויליאם וולאס והשיגו את עצמאותם עד המאה ה-18 בה שולבו באופן סופי באימפריה הבריטית.
האימפריה הבריטית הגיעה לשיאה במאה ה-19 ושלטה על כ-40% משטח כדור הארץ. למרות הניצחון במלחמת העולם הראשונה והשנייה האימפריה לא יכלה להתמודד עם הקשיים הכלכלים שהציבו שתי מלחמות העולם והתפרקה ממרבית נכסיה במחצית השנייה של המאה ה-20.
פוליטיקה
שטחי חסות
כשריד לאימפריה הבריטית, נשארו שטחים רבים תחת שליטת הממלכה המאוחדת. חלקם במעמד עצמאי למחצה, חלקם מדינות חסות ולחלקם אין כל מעמד עצמאי. ברוב השטחים הללו יש אוכלוסיה מעטה (אם בכלל).
- אירופה
- גיברלטר - מושבה בריטית ששולטת על הכניסה לים התיכון
- האי מאן - אי בין בריטניה לאירלנד
- איי התעלה - האיים ג'רזי וגרנסי
- האוקיינוס האטלנטי
- סנט הלנה - האיים אסנשן וטריסטן דה קוניה
- איי דרום ג'ורג'יה ואיי דרום סנדוויץ - איים מדרום לדרום אפריקה
- איי פוקלנד - איים בדרום האוקיינוס השקט מול חופי ארגנטינה
- רוקול - אי קטן בלב האוקיינוס האטלנטי בין אירופה לאמריקה.
- האיים הקריביים
- ברמודה
- איי הבתולה הבריטים
- איי טורקס וקאיקוס
- מונטסראט
- איי קיימן
- אנגווילה
- האוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי
- האי פיטקרן - אי מבודד בדרום האוקיינוס השקט המאוכלס בכ-50 מצאצאי המורדים מהספינה הבאונטי
- הטריטוריות הבריטיות באוקיינוס ההודי
- אחר
- הטריטוריות הבריטיות באנטרטיקה
- בסיסים צבאיים אוטונומים בקפריסין ובאירלנד
כלכלה
גאוגרפיה
דמוגרפיה
קישורים חיצוניים
- תומר ריבל, [http://www.e-mago.co.il/e-magazine/british.html בריטניה לאחר המלחמה]
- [http://www.number10.gov.uk 10 Downing Street - אתר משרד ראש הממשלה הבריטי]
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אירופה
קטגוריה:מדינות האיחוד האירופי
קטגוריה:בריטניה
-
קטגוריה:חבר העמים הבריטי
- [http://www.national-anthems.net/files/820_MP3_946937384a9adb491b7f422192120de6/ukX.mp3 המנון הממלכה המאוחדת(בריטניה)]
ja:イギリス
ko:영국
ms:United Kingdom
simple:United Kingdom
th:สหราชอาณาจักร
zh-min-nan:Liân-ha̍p Ông-kok
מלחמת שבע השנים
מלחמת שבע השנים היתה מלחמה ממושכת שראשיתה בשנת 1754 והמשכה המאוחר יותר בין 1763-1756, אשר התרחשה בעיקר באירופה בין בריטניה, פרוסיה והאנובר, לבין צרפת, אוסטריה, שבדיה וסקסוניה. כוחות משניים במלחמה היו צבאותיהן של ספרד ופורטוגל אשר נגררו אל המלחמה בעל כורחן, וכן כח מהולנד הנייטרלית אשר נתקף בשטחה של הודו.
מינוח
בשל כמות הצדדים המעורבים בה, ובשל הזירות הרבות בהן התרחשה, זכתה המלחמה לכינויים רבים במקומות שונים. שמותיה השונים של המלחמה הינם:
- המלחמה השלזית השלישית - כינוי למלחמה הספציפית שהתקיימה בין פרוסיה לאוסטריה. לאחר כיבוש שלזיה על ידי פרוסיה בעת המלחמה השלזית הראשונה, נסוב העימות המרכזי בין שתי המעצמות על השליטה בחבל ארץ זה.
- המלחמה הקרנתית השניה - כינוייו של העימות אשר התרחש בהודו.
- מלחמת הצרפתים והאינדיאנים - שמה האמריקאי של המלחמה שפרצה בין הכוחות הבריטים לבין הכוחות הצרפתים אשר זכו לתמיכת השבטים האינדיאנים בארה"ב.
ערך זה יעסוק בעיקרו בזירה האירופית המוכרת בשם "מלחמת שבע השנים".
שורשי העימות
את מלחמת שבע השנים ניתן לראות כהמשך ישיר של מלחמת הירושה האוסטרית (1748-1740), במהלכה כבש מלך פרוסיה פרידריך השני את שלזיה, חבל ארץ עשיר שנמצא על הגבול בין פרוסיה לאוסטריה. בסופה של המלחמה, נחתם חוזה איקס לה שאפל בה הכירה הארכי-דוכסית האוסטרית מריה תרזה בכיבוש שלזיה על ידי פרוסיה. אולם, לחתימה האוסטרית על חוזה השלום היתה מטרה אחת בלבד - השגת הפוגה בקרבות אשר תאפשר לאוסטריה לבנות מחדש את צבאה המוכה ולכרות בריתות מדיניות אשר יאפשרו לה בפרק זמן קצר להשיב לידיה את שלזיה הכבושה.
מטרותיה אלו של הארכי-דוכסית הושגו בצורה מרשימה. תוך מספר שנים מועט השתנתה המפה הפוליטית באירופה ללא היכר. צרפת, רוסיה ואוסטריה, מדינות שבמשך שנים עיינו אחת את השנייה, כרתו ברית כנגד פרוסיה. פרוסיה מצדה, נסמכה על הסכם הגנה הדדי עם בריטניה, אשר נשלטה באותו זמן על ידי מלכי בית הנובר שראו את ממלכת אבותיהם מאויימת על ידי הצרפתים. סיבה נוספת של הבריטים לשותפות עם פרוסיה היתה רצונם להשיג דריסת רגל ביבשת אירופה, וזאת לאחר שביססו את מעמדם כבעלי הצי הימי החזק ביותר בעולם.
בתקופת ההפוגה שלאחר החתימה על חוזה השלום, עסקה הארכי-דוכסית האוסטרית בעדכון שיטות הלחימה של צבאה לזו של הצבא הפרוסי. היא שיפרה את רווחת החיילים ואלה בתמורה העניקו לה כבוד רב ונאמנות.
במקביל להתחממות הצבאית בפנים היבשת, החל מתעורר מאבק בין צרפת לבריטניה בתחום השליטה בקולוניות אשר מעבר לים. מאבק זה נחשב גם הוא כאחת הסיבות לפרוץ מלחמת שבע השנים.
פרוץ המלחמה
חלקה הראשון של המלחמה החל בשנת 1754 מעבר לאוקינוס האטלנטי במדינת אוהיו שבארה"ב של ימינו. בגזרה זו התחוללו קרבות עזים בין מגיני הקולוניות הצרפתיות לאלו הבריטים. ב-15 במאי 1756, לאחר שנתיים של לחימה בצפון אמריקה, התפשטה המלחמה גם לאירופה כאשר בריטניה הכריזה מלחמה רשמית על צרפת. פרידריך השני מלך פרוסיה, אשר היה מודע לכוונות הקואליציה שמולו לתקוף את ממלכתו, עמד בתקיפות על דעתו שעל פרוסיה ובריטניה להיות היוזמות של המלחמה הבלתי נמנעת. ב-29 באוגוסט פרצו כוחותיו של פרידריך את הגבול הסקסוני והמלחמה החלה.
הזירה האירופית
בזירה האירופית בלטה הנחיתות המספרית של הצבא הפרוסי מול אוייביו, אולם לא היתה זו נחיתות איכותית. כפי שהגדיר זאת אחד ההיסטוריונים, פרוסיה היתה צבא בעל מדינה, ולא ההפך הנורמלי.
בתחילת הלחימה, פרצו הכוחות הפרוסים לתחומי סקסוניה, אחת המדינות הגרמניות הקטנות אשר תמכו באוסטריה. הצבאות הסקסונים והאוסטרים לא היו מוכנים למתקפה, ובקרב לובושיץ הצליחו הפרוסים למנוע את החבירה האוסטרית לצבא הסקסוני המבודד. המהלך אומנם הצליח, אך גרם לעיכוב ממושך של הצבא הפרוסי, עיכוב שאיפשר לאוסטרים לארגן את צבאותיהם להמשך הלחימה.
באביב של שנת 1757, לקח פרידריך את היוזמה לידיו בשנית, הפעם במסע לכיבוש פראג. הקרב על פראג היה עקוב מדם, והפרוסים, שהיו קרובים להשלמת המצור על העיר, נאלצו להסיג את כוחותיהם לאחר מפלתו של פרידריך בקרב קולין.
בשלב זה היה מצבה של פרוסיה עגום במיוחד. כוחות אוסטרים החלו פולשים לשטח הממלכה, בעוד צבא צרפתי, בראשות הנסיך מסוביזה, החל להתקרב לגבולה המערבי. במהלך אשר כונה על ידי נפוליון "פנינה של תמרון והחלטיות", הצליח פרידריך למחוץ את הצבא הצרפתי בקרב רוזבאך ואת האוסטרים בקרב לות'ן. כשנצחונות מזהירים אלו בידו, הוכיח פרידריך פעם נוספת את היותו המצביא הטוב ביבשת, השולט על הצבא החזק והיעיל ביותר בעולם.
באביב של שנת 1758 פלש הצבא הפרוסי לאוסטריה, אך לא הצליח להגיע לכדי הישג בעל חשיבות. בחזית המערבית, הוכו הצרפתים בשנית בקרבות ריינברג וקרפלד.
בחזית המזרחית, לחמו הפרוסים בתוך שטחם בקרב זונדורף, בו התמודדו 35,000 חיילים פרוסים בפיקודו הישיר של פרידריך מול צבא רוסי עדיף המונה 43,000 בפיקודו של הדוכס פרמור. לאחר שהביא לנסיגת הרוסים תקף פרידריך ב-25 בספטמבר את הצבא השבדי, שהצליח לעמוד בשש מתקפות פרוסיות. ב-14 באוקטובר הצליחו האוסטרים להפתיע את הפרוסים בקרב הוכקירך. חטיבת הארטילריה הפרוסית נמחתה כמעט לחלוטין, אך פרידריך הצליח להסיג את צבאו מבלי לספוג אבדות נוספות.
בשנת 1759 נחלו הפרוסים מספר תבוסות נוספות. בקרב קאי הביס צבא רוסי של 70,000 חיילים את הכוחות הפרוסים שמנו 26,000 חיילים בלבד. הצבא ההאנוברי הצליח לנצח את הצבא הצרפתי בקרב מינדן, אולם עובדה זו לא מנעה מפרידריך לאבד כמחצית מכלל כוחותיו בקרב קונרסדורף. בקרב מקסן הכניע הצבא האוסטרי גיס פרוסי שלם אשר מנה 13,000 חיילים.
במערב היבשת הנהיגו הצרפתים נסיון פלישה לאיים הבריטיים בשנת 1759, אולם תכנית זו לא הגיעה לכלל הבשלה לאחר שתי מפלות צרפתיות בקרבות ימיים מול ספינות המלחמה הבריטיות.
שנת 1760 החלה גם היא בסימן מפלות פרוסיות. הפרוסים הובסו בקרב לנדשוט, ואילו הצרפתים הצליחו לכבוש שטחים בצפון פרוסיה, לחופי הים הבלטי. בהמשך הקרבות הצליחו הכוחות האוסטרים לכבוש את העיר גלץ שבשלזיה, אולם הפסידו לפרידריך בקרב לייגניץ על אף שמספר חייליהם היה גבוה פי שלושה ממספר החיילים הפרוסים. נצחון זה של הפרוסים לא מנע מהרוסים והאוסטרים לאחד כוחות במטרה לכבוש את הבירה הפרוסית - ברלין.
ב-4 בינואר 1761 הצטרפה גם ספרד לקרבות בהכריזה מלחמה על בריטניה. הכרזה זו החלישה את התמיכה הבריטית בפרוסיה, שהחלה מאבדת שטחים במהירות לטובת האוסטרים והרוסים. לקראת סוף שנת 1761 מנה הצבא הפרוסי כ-60,000 חיילים בלבד. בריטניה מצידה הודיע לפרדריך השני כי היא מתכוונת למשוך ידה מהמלחמה ולהפסיק את תמיכתה הכלכלית בפרוסיה. סופה של הממלכה הפרוסית נראה קרוב מתמיד, אולם לבסוף שיחק המזל לידיהם של הפרוסים. ב-5 בינואר 1762, נפטרה הצארינה הרוסייה אליזבת. יורשה הפרו-פרוסי פטר השלישי הציע מיד עם המלכתו חוזה שלום שישים קץ לקרבות.
סיומה של חזית לחימה זו, יחד עם הכנעת הכוחות הצרפתים ממערב בידי צבא האנובר, העניקו לפרוסיה את הייתרון הצבאי הנדרש בכדי להכניע את אוסטריה. הקרב האחרון שנערך בין שתי המדינות היה קרב פרייברג שהסתיים ב-29 באוקטובר 1762.
הזירה הקולוניאלית
בזירה הקולוניאלית נלחמו כוחות בריטיים בכוחות צרפתים בתחומי הודו, צפון אמריקה, הים הקריבי, הפיליפינים ולאורך חופי אפריקה. במהלך שנות החמישים של המאה ה-18 ועד לשנת 1763 השתלטה בריטניה על שטחים עצומים וזכתה להשפעה רבה על התרבויות אשר התקיימו בהם, וזאת תוך צמצום השטח וההשפעה הצרפתיים.
תום המלחמה
העימות בין הבריטים לצרפתים בא על סיומו עם החתימה על חוזה פריז אשר כלל סדרה מורכבת של החלפת שטחים בין המעצמות. לידי צרפת ניתנה זכות הבחירה לשמור בידיה את "צרפת החדשה" (קנדה של ימינו) או את מושבותיה בגואדלופה הקריבית. הצרפתים בחרו באפשרות השניה, וזאת כדי לשמר את מקור ההכנסה הרווחי שהיווה הסחר בסוכר שמקורו באזור זה. בחירה זו תאמה את רצונם של הבריטים שנהנו מאספקת סוכר שוטפת ממושבותיהם בקריביים, וששליטתם בצרפת החדשה יצרה למעשה מצב בו הם שולטים בכל צפון אמריקה אשר ממזרח לנהר המיסיסיפי.
באירופה, הושבו הגבולות למצבם בתקופה שקדמה למלחמה בחוזה הוברטוסבורג שנחתם בחודש פברואר 1763. חוזה זה הכיר בבעלותה של פרוסיה על שלזיה. בנוסף לכך, זכו הפרוסים בהשפעה רבה בקרב האימפריה הרומית הקדושה. השפעה זו מסמנת למעשה את תחילתה של המדינה הגרמנית המודרנית.
קטגוריה:מלחמות
קטגוריה:גרמניה: היסטוריה
קטגוריה:אוסטריה: היסטוריה
קטגוריה:שבדיה: היסטוריה
קטגוריה:צרפת: היסטוריה
קטגוריה:בריטניה: היסטוריה
קטגוריה:רוסיה: היסטוריה
קטגוריה:ספרד: היסטוריה
קטגוריה:פורטוגל: היסטוריה
קטגוריה:קנדה: היסטוריה
ja:七年戦争
הודו
הודו היא רפובליקה בדרום אסיה. הודו תופסת את רוב תת היבשת ההודית, ואוכלוסייתה היא השנייה בגודלה בעולם. בהודו למעלה ממיליארד אנשים, הדוברים למעלה ממאה שפות שונות. המדינה נחשבת כדמוקרטיה הגדולה בעולם. כלכלת הודו, מבחינת כוח הקניה, היא הרביעית בגודלה בעולם, וצומחת בקצב מהיר.
ההיסטוריה
תושביה הקדומים של הודו נזכרים כחברי התרבות ההינדית. הם התרכזו סביב נהר ההינדו והיו שונים מתרבויות מצרים ומסופוטמיה, בכך שהם התפשטו הרחק מן הנהר ואכלסו אזורים שונים. מכל התרבויות העתיקות, ההינדית אכלסה מקום גדול ביותר. למרות שמכירים בה כאחת התרבויות הקדומות הגדולות ביותר, ידוע עליה אך מעט מפני שהכתבים שנותרו לא תורגמו. היא נשכחה במשך 3,000 שנה, עד שארכאולוגים מצאו שרידים מן התרבות ההינדית ב-1920 והתחילו להבין את המורשת ההודית.
דת האסלאם נכנסה להודו בתחילת המאה ה-11 עם פלישת המוסלמים להודו, אשר מיד אחרי פלישתם כבשו את עמקי האינדוס והגאנגס. רוב ההודים לא הסכימו לקבל על עצמם את דת האסלאם משום שרעיונותיה ומנהגיה היו שונים לגמרי ממנהגי דת ההינדו, ש"שלטה" בהודו באותה תקופה.
עד למאה ה-16, פלישות המוסלמים להודו הפכו לשכיחות כפי שקרו במשך 100 שנה. כמה מן הפולשים נשארו וחלקם חזרו מערבה עם כל השלל שיכלו לשאת. אך ברבר (שפירושו נמר), שליט המונגולים, נשאר ב-1526. הוא ייסד את האימפריה המוגולית, אחת האימפריות המפוארות ביותר בעולם. חצר מלכותו הייתה מרוצפת בעושר. אנשים ונשים ענדו תכשיטים יקרים ובגדי משי עדינים.
בשנת 1674 נוסדה בדרום הודו האימפריה המרתית, והיא התקיימה עד 1818, עת נכנעה לכובש הבריטי.
מאבקה הארוך של הודו לעצמאות החל רשמית ב-1885, כשנוסד הקונגרס ההודי הלאומי. הקבוצה מצאה מנהיג גדול בדמותו של מוהנדס קרמצ'נד גאנדי. גאנדי היה עורך דין שחונך בשיטה הבריטית, הוא השתמש בהפגנות לא אלימות שלהן קרא "סטיאגרה" כדי למחות נגד השלטון הבריטי בהודו. מאמיניו נהגו לשבת ברחובות ללא תנועה, אפילו אם המשטרה הכתה אותם. גאנדי אמר למאמיניו לא לקנות מוצרים בריטיים ולא לעבוד עבורם. הוא בילה שנים אחדות בכלא ושבת רעב לעתים קרובות.
הצבא הבריטי פתח באש נגד קבוצת הודים שהפגינו ב"סטיאגרה" בעיר אמריצר ב-1919. כתוצאה מכך נהרגו 400 איש לא חמושים, והאירו את היהירות העיוורת של שלטון הבריטים בהודו. אירוע זה נחשב לנקודת המפנה במאבק לעצמאות הודו.
בניגוד לגאנדי, באגט סינג ראה צורך באלימות כדרך להיפטר מן הבריטים. סינג, שפירושו אריה, הטמין פצצה במרכז ישיבת המחוקקים. הוא נתפס ע"י הבריטים ונתלה על מעשיו. כיום רחובות רבים ברחבי הודו נקראים על שמו, ויש מוזיאון המוקדש לו במדינת פונג'ב. למרות שהבקשה לעצמאות לא לוותה תמיד בשלום אותו ביקש גאנדי, היא ניצחה לבסוף, והמשנה למלך הלורד לואי מאונטבטן הכריז כי השלטון הבריטי יסתיים ב-14 באוגוסט 1947, אולם הודו תחולק בין מדינה הינדית - הודו, למדינה מוסלמית - פקיסטן, בניגוד לחזונו של גאנדי לחיים משותפים של מוסלמים והינדים בהודו אחת. בשל אזהרות של אסטרולוגים מפני ביש מזל ביום העצמאות המיועד הוכרזה עצמאות הודו רק עם כניסת יום ה15 באוגוסט 1947, וכך הכריז ג'והרלל נהרו: "בשעת חצות, כשהעולם נם את שנתו, מתעוררת הודו לחיים ולחרות."
בחודש שאחרי החלוקה ועצמאות שתי המדינות, 4 מיליון הינדים ומוסלמים העבירו את ביתם לצד הנכון של הגבול. היה זה אסון גדול, וכחצי מיליון אנשים נהרגו במהומות שבין ההינדים למוסלמים. גאנדי הפסיק את המהומות בכלכותה ובדלהי ע"י שביתות רעב, אך ב-1948 הוא נרצח ע"י קיצוני הינדי שחשב שגאנדי רך מדי כלפי המוסלמים.
אזור קשמיר נתון במחלוקת בין הודו לפקיסטן מאז הכרזת העצמאות של שתי המדינות. כמעט מיד לאחר הכרזת העצמאות פקיסטן והודו פתחו במלחמה על קשמיר, ולאחר מכן נלחמו עליו שוב ב1965 ו1971. למרות שפסיקטן הפסידה ברוב הקרבות, גורל האזור טרם הוכרע. המצב הזה גורם לאי יציבות מתמדת בין הודו לפקיסטן שגבל באיומים גרעיניים, אולם לאחרונה (2004) שתי השכנות ניסו ליישב את הסכסוך בדרכי שלום.
פוליטיקה
כלכלה
המטבע ההודי הוא הרופי. שער החליפין (פברואר 2004) הוא כ-45 רופי לדולר אמריקאי.
גאוגרפיה
דולר אמריקאי
הודו היא מדינה גדולה מאוד (7 בעולם) משתרעת על פני 3,000,000 ק"מ מהרי ההימליה ועד האוקיינוס ההודי. המדינה נמצאת בדרום אסיה ותופסת את רוב תת היבשת ההודית. היא גובלת עם פקיסטן, סין, בנגלדש, מיאנמר, נפאל, ובהוטן, כאשר בהאוקיינוס ההודי נמצאות בסמוך להודו סרי לנקה והאיים המלדיביים.
מבחינה טופוגרפית היא גובלת עם הים הערבי בדרום מערב, האוקיינוס ההודי בדרום-מזרח ובדרום, עם הרי ההימלאיה בצפון ועם נהר הגאנגס במזרח.
המדינה מחולקת לארבעה חלקים: הרי ההימלאיה, שפלות הנהרות הגדולים, מדבר תר, ורמת דקאן. בצפון מזרח נמצאות בתחום הרפובליקה של הודו רק המורדות הנמוכים של הרי ההימלאיה, לא כך בצפון מערב הודו, שם נמצאים הרים מהגבוהים בעולם, כהר הקאנצ'נג'ונגה בגבול נפאל (שלישי בגובהו בעולם). דרומה משם שוכנים עמקי הנהרות הגדולים היורדים מהרים אלה, ובראשם: הגנגס, האינדוס ובראהאמאפוטרה. נהרות אלה יוצרים גאיות ענק אשר נמשכים גם מעבר לגבולות הודו- במערב לפקיסטן ובמזרח לבנגלדש. נהרות אלו מהווים יחידה גאוגרפית רצופה מהאוקיינוס ההודי אל הים הערבי. באזורים אלו נמצאת צפיפות האוכלוסין הגדולה ביותר בהודו. דרומה לנהרות משתרע מדבר תר. שיטחו כ-100,000 קמ"ר. החלק הדרומי של הודו הוא חצי אי דמוי משולש. זוהי רמת דקאן שגובהה הממוצע הוא 800 - 1,000 מ' והיא סגורה בין הרים: בצפון- הרי וינהייה, במערב-הגהאטים המערביים, ובמזרח הרי הגהאטים המזרחיים.
אקלים
בראהאמאפוטרה
האקלים ברוב שטחה של הודו הוא מונסוני. יש שלוש עונות עקריות בהודו: עונה שחונה וקרה יחסית (נובמבר פברואר) , עונה שחונה וחמה, ועונה גשומה וחמה בה יורדים גשמי המונסון. לעומת זאת יש הבדל רב בכמות המשקעים: בגבול בנגלדש נמדדה כמות של 10,600 מ"מ לשנה (שיא עולמי) ובמדבר נמדדה כמות של 500 מ"מ לשנה.
ערים חשובות
בירת הודו היא ניו דלהי. ערים חשובות נוספות: כלכותה, מומביי, מדראס, בנגלור, אחמדבד, היידראבד, קנפור, נאגפור, פונה, לוקנו, אגרה, ואראנאסי.
מדינות וטריטוריות
ואראנאסי
הודו מחולקת ל 28 מדינות (ובכל מדינה יש חלוקה נוספת למחוזות), 6 טריטוריות-איחוד, וטריטוריה אחת של בירת המדינה - דלהי. בכל מדינה השלטון נבחר בבחירות מקומיות בעוד שבטריטוריות-האיחוד השלטון ממונה על ידי המדינה.
מדינות:
טריטוריות איחוד:
# איי אנדמן וניקובר
# צ'נדיגאר
# דאדרה ונאגר הבלי
# דאמן ודיאו
# לקשאדוויפ
# פונדיצ'רי
טריטוריה של בירת המדינה:
- דלהי
בניגוד למעצמות ומדינות שונות, להודו אין טענה לבעלות על אנטארקטיקה, אולם יש לה שם שני בסיסים מדעיים - מאיטרי ודקשין גנגוטרי.
דמוגרפיה
דת
הינדואיזם (83% מהאוכלוסיה הם הינדואים), אסלאם (11% מהאוכלוסייה), נצרות (2.6%), ג'ייניזם (כ-5 מיליון) ובודהיזם (כ-4 מיליון)
דת ההינדואיזם מכתיבה את אורח חיים בהודו, בעיקר בשיטת הכיתות (הקסטות): יש כ-3000 כיתות שונות בחברה ההינדואית. בראש הקסטות עומדת כת הברהמינים, שהם המנהיגים הרוחניים ופרשני כתבי הקודש, הנקראים "ודות". אחריה: כת הקשטריה - כת המלכים והלוחמים. הכת השלישית - כת הואישיה, שהיא כת הסוחרים, ואחרונה - כת הסודרה, כת האיכרים ובעלי המלאכה. יש בחברה ההינדואית גם "טמאים", שהם אסורים במגע ועובדים בעבודות הבזויות, וסובלים השפלות מצד ההודים האחרים.
ההינדים מאמינים באמונת גלגול הנשמות, הטוענת שנשמתו של אדם עוברת גלגולים שנים ולא מוצאת מנוח, עד אשר היא מתמזגת עם האל, ואין היא צריכה לעבור גלגולים נוספים.
האלים הראשיים בדת ההינדואיזם הם: ברהמה, שהוא בורא העולם, לפי האמונה ההינדית, וישנו - משמר היקום, שיווה - כח ההרס שבעולם.
לפי האמונה ההינדית פרות הן קדושות, ואין לאכול מבשרן.
תרבות
קולנוע
הקולנוע ההודי הוא האמנות הנפוצה ביותר כיום. היקף תעשיית הקולנוע ההודי הוא עצום. הודו מייצרת כ-700 סרטים בשנה, יותר מכל ארץ אחרת בעולם. מרכז עשיית הסרטים הוא בעיר מומביי, שזכתה לכינוי בוליווד.
רוב הסרטים ההודיים מרצים את העדפות הקהל בשילוב של פעולה, רומנטיקה, מוזיקה ומאבק אלוהי כנגד הרוע, וכל זה בסרט אחד. סרט מסוג זה נקרא מסלה, כפי שמסלה היא שילוב של תבלינים הודיים.
המוזיקה היא החלק החשוב ברוב הסרטים, רוב השחקנים מפסיקים כדי לשיר, ומאוחר יותר שירים אלו הופכים לשירי פופ פופולריים. יש לציין שהסרטים מוקלטים ב 2 או 3 שפות כדי להבטיח לעצמם קהל רב.
סטיאג'יט ריי (1921-1992) היה אחד מבמאי הסרטים הידועים והנערצים ביותר. הוא עבד ב | | |
